תשאלו את ספק המייל הקר שלכם איך הוא מחליט מתי לסבב תיבה, דומיין, או ספק שליחה שלם

כשהמספרים של קמפיין מייל קר קורסים, התיקון תלוי לגמרי באיזו שכבה נשברה: תיבה אחת, כל דומיין השליחה, או הספק ומאגר ה-IP מאחוריו. ספק שלא יודע להגיד לכם מה סדר האבחון שלו כדי להבדיל ביניהם פשוט מנחש, וניחוש עולה לכם שבועות של נפח מבוזבז.

דומיין ותשתית שליחה זה לא אותו דבר

תיעוד ה-Deliverability של Mailgun מבדיל בצורה חדה בין השניים. מוניטין הדומיין קשור להיסטוריית השליחה החתומה ב-DKIM, ונשאר איתכם לא משנה דרך איזה ספק שולחים. מוניטין הספק או ה-IP הוא נפרד, מתאפס כשעוברים ספק או מאגר, ודורש חימום מחדש של 2 עד 4 שבועות בכל פעם. תיעוד ה-Deliverability של SendGrid מציג את אותה הפרדה בדיוק, עם לוחות חימום פורמליים מהסיבה הזו.

זו כל הנקודה. מחליפים ספק כדי לתקן דומיין שרוף, בעצם מחממים מחדש מעל אותו מוניטין רע, על שעון חדש, ולא פותרים כלום.

איך מיילי בפועל מריצה את זה

מיילי, סוכנת ה-Email Ops של MDR, בודקת לפי סדר קבוע כשקמפיין קורס: קודם בריאות התיבה, ציון חימום, באונסים, ניתוקים, כי הכי זול לשלול. אחר כך DNS ודומיין, התאמת SPF, DKIM, DMARC, ובדיקת בלאקליסט מול Spamhaus DBL ו-SURBL. רק אם שניהם חוזרים נקיים, רצה בדיקת מיקום הגעה מול כל ספק בנפרד. הקופי נבדק אחרון, כי בעיות תשתית מתחפשות לקופי גרוע כל הזמן, ולשכתב קופי שבעצם נוחת בספאם זה בזבוז זמן לכולם.

הספים קבועים, לא תחושת בטן. אחוז באונס מתחת ל-2% בסדר, בין 2 ל-5% אזהרה, מעל 5% אומר לעצור נפח ולבדוק את הרשימה. אחוז תלונות מתחת ל-0.1% בסדר, בין 0.1 ל-0.3% אזהרה, מעל 0.3% Gmail מתחיל לסנן, וזו עצירה מיידית. פגיעה בודדת במלכודת ספאם נבדקת מיד, בלי צורך בסף בכלל.

דומיין שנכנס לבלאקליסט נעצר, ויוצאת בקשת הסרה יחד איתו. הוא לא חוזר לרוטציה על בסיס ניחוש שעבר מספיק זמן, רק ברגע שהוא באמת הוסר משם. זו גם הסיבה שבערך חצי מקיבולת התיבות של MDR נמצאת בחימום בכל רגע נתון, בתוספת מאגר תיבות רזרביות, כך שנפח של תיבה מתדרדרת יכול לעבור לתיבות בריאות בזמן שבודקים אותה, במקום לרוץ אותה עד כישלון לפי לוח זמנים קבוע.

זה ציר שונה מרקבון הרשימה שכיסינו בפוסט הקודם על בדיקת ספקים, שם עלה UNICARGO עם 12 התיבות שלו על פני 6 דומיינים. הפוסט ההוא עוסק באנשי קשר שמתיישנים. זה כאן עוסק בתשתית השליחה עצמה, ושני מצבי הכשל דורשים תשובות נפרדות.

והנה הפער הכן. אין מסמך מדיניות רוטציה אחד מפורסם שיושב על מדף. מה שקיים זה סדר האבחון והספים למעלה, שרצים ידנית על כל קמפיין. זו עבודה אמיתית, לא חוברת שיווק, ושווה להגיד את זה בפירוש במקום להעמיד פנים שיש נוהל רשמי שלא קיים.

מה לשאול לפני שחותמים עם מישהו

• כשאחוזי המענה יורדים, מה בודקים ראשון, ומה הסדר בפועל אחר כך?
• מה המספרים האמיתיים של באונס ותלונות שבהם עוצרים נפח, לא תחושה כללית של "יותר מדי"?
• אם דומיין נכנס לבלאקליסט, מה קורה אחר כך, ואיך מחליטים שבטוח לשלוח ממנו שוב?
• כמה קיבולת תיבות רזרבית שומרים כדי שתיבה שמתדרדרת תצא מהמחזור בזמן שבודקים אותה, במקום לרוץ עד כישלון?

תשאלו אותי את אותן ארבע שאלות. אני אתן לכם בדיוק את התשובה שנתתי כאן.